עבור ספורטאי rec, זו אחת הבעיות הקשות יותר. אתה רואה את זה אצל מרתונים, שחקני כדור סופט, כמעט כל אחד שעושה ספורט באופן קבוע.
הדרך שבה אני ממסגר את זה ללקוחות שלי היא: "אוקי, הרמנו 100 ק"ג בשבועות האחרונים. מחר אנחנו הולכים להרים 200 ק"ג. נשמע רעיון טוב?"
כמובן שהתשובה לכך היא לא. עם זאת זו הטעות הגדולה והנפוצה ביותר שעושים ספורטאים.
אם אתה מעוניין לרוץ מרתון ורצת רק 10 מיילים, ריצה 26.2 היא הולכים ל פגוע . אם אתה שחקן כדור סופט, ושיחקת משחק אחד בלילה, בשבוע, אבל בשבוע האליפות אתה צריך לשחק שני משחקים גב, אתה הולך להרגיש את זה בשבוע שאחריו. הצלחת, בן לילה, להכפיל את עומס העבודה שלך. בכל תרחיש, זה מתכון לכאב. (תאר לעצמך שאתה עובד באופן קבוע במשמרות של ארבע שעות, משמרת כפולה של שמונה שעות, משום מקום זה לא מחוספס. אפילו רק נפשית.)
שם את הספורט / הפעילות, הטניס במקרה שלך ואת אותו כלל חל.
מה שאתה רוצה לעשות, ובגלל זה ספורט rec יכול להיות כל כך קשה, הוא לבנות בעדינות את סובלנות הלחץ שלך. ישנן דרכים שונות לעשות זאת. יש לי משוואה בה אני משתמש, כאשר המשתנים העיקריים במצבך יהיו כמה מהר אתה הולך, כמה זמן וימים בשבוע.
השינוי הגדול ביותר שאתה אתה עובר בימי סוף השבוע האלה שאתה למשל שילוש משך יום הטניס.
באופן אידיאלי, היית נכנס לסוף השבוע ההוא ואומר שבשמונה סופי השבוע הקודמים, הצטבר לסכום זה.
למשל, נניח שאתה בדרך כלל משחק שעה בכל פעם. כמה חודשים לפני תחרות בסוף השבוע, תוכל להוסיף 15 דקות בשבוע לשעה זו בכל פעם. אחרי שמונה שבועות, אתה די רגיל לארור כל כך הרבה טניס.
כמובן, זה לא תמיד מעשי בגלל מגבלות הזמן של הספורטאי rec.
בחזרה למשתנים שנתתי, ייתכן שתגלה שאתה לא יכול לשחק טניס למשל. שעתיים + בכל פעם, אבל חודש בחוץ, אתה יכול לבנות לשחק 4-5 פעמים בשבוע ולא 1-3. או שאתה יכול לנסות לשחק מהר יותר בכל שעה שאתה משחק.
יש כמה דרכים לתקוף את זה, אבל הרעיון הוא שאתה צריך לבנות את רמת הלחץ, בהדרגה , אז טורניר מסוים בסוף השבוע אינו כזה דרסטי לשנות ממה שעשית.